החלטה בתיק עע"ם 5354/10

1.        המערערת היא חברה המספקת שירותי שמירה ואבטחה במתקנים השייכים למשיבה 1 - היא חברת החשמל. במכרז להספקת שירותים אלה שערכה משיבה 1,  התמודדו לצד חברות נוספות גם משיבה 2 והמערערת. תחילה נקבע כי המערערת, שהציעה את המחיר הזול ביותר, היא הזוכה, אולם לבסוף התברר כי נפלו פגמים בהצעתה. לפיכך קבעה ועדת המכרזים כי משיבה 2 אשר הצעתה הייתה הזולה מבין ההצעות הכשרות, היא הזוכה. או אז עתרה המערערת לבית-המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים להכריז עליה כזוכה, אולם העתירה נדחתה ונקבע כי בהצעת המערערת נפלו שני פגמים המצדיקים את פסילתה: המערערת לא קיימה תנאי הנוגע למחיר שביקשה עבור שירותים מסוימים שינתנו בימי שבת וחגים - וזאת באופן שהקשה על היכולת להעריך את ההצעה ביחס למתחרותיה; היא צירפה להצעה ערבות בסכום העולה על הנדרש באופן ניכר.

           כעת מונחת בפני בקשה ליתן סעד זמני המורה כי משיבה 2 תימנע מלספק שירותי שמירה ואבטחה למשיבה 1, עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי. בבקשה זו טוענת המערערת כי סיכויי הערעור שהגישה גבוהים, נוכח העובדה כי לא מדובר בפגמים המצדיקים את פסילת הצעתה, ומכל מקום הם ניתנים לתיקון. כמו-כן, לגישת המערערת משמעותו של פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי היא כי עליה להפסיק בקרוב את העבודות עבור חברת החשמל - צעד אשר יסב לה נזק כלכלי משמעותי, שאינו בר תיקון אף אם תזכה לבסוף בערעור. עוד היא טוענת, כי השירותים שיסופקו מכוח המכרז הם לתקופה של שנה אחת, וייתכן כי עד שיתברר הערעור יהפוך הסעד הסופי לו היא עותרת - הכרזתה כזוכה במכרז - לבלתי רלוונטי.

2.        הונחו בפני תגובות המשיבות אשר מפרטות מדוע, לגישתן, אין בבקשה זו ממש. משיבה 1 סומכת את טעמיה על נימוקיו של בית-המשפט המחוזי, והיא סבורה כי הפגמים שנפלו בהצעתה של המערערת הצדיקו את פסילתה. עוד נטען, כי בקשה זו כמו בקשה דומה שהוגשה לבית-המשפט המחוזי, לוקות בשיהוי ניכר וכל מטרתן היא לאפשר למערערת להמשיך וליהנות מרווחי השירותים אותם היא מספקת היום. משיבה 1 אף מציינת, כי העבודות שמספקת לה המערערת יקרות באופן משמעותי מאלו הצפויות להתבצע מכוח זכייתה של משיבה 2 במכרז, ועל כן ייגרם לה נזק לא מבוטל מהקפאת המצב הנוכחי. משיבה 2 מעלה טענות דומות, ומפרטת גם את ההוצאות שהוציאה והמאמצים בהם נקטה כדי לעמוד בתנאי המכרז ולהיערך לתחילתן של העבודות בראשית חודש ספטמבר 2010.

3.        שני שיקולים עומדים ביסוד ההחלטה אם להעניק סעד זמני עד להכרעה בערעור: מאזן הנוחות - קרי, אם הנזק הכרוך בדחיית הבקשה עולה על הנזק הטמון בקבלתה - וסיכויי הערעור (עע"מ 12005/04 חלבי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 12.1.05), עע"מ 8256/09 רפיד ויז'ן נ' עירית חיפה (טרם פורסם, 30.11.09)). במקרה הנוכחי, לא מצאתי כי אותם תנאים התקיימו, במיוחד משלא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לצד המערערת.  

4.        באשר לסיכויי הערעור, אציין כי המערערת אינה טוענת כי לא נפלו פגמים בהצעתה, אלא כי יש להעדיפה נוכח האפשרות להכשיר את הפגמים בדיעבד. בערעורה שבה המערערת על טענותיה שנבחנו לעומקן בבית-המשפט המחוזי, ונראה כי תתקשה להראות כי נפל פגם במסקנותיו. למעלה מכך, בית-משפט זה עמד כבר בעבר על כך שכל פגם מהותי בקיום תנאי המכרז עלול לפסול את ההצעה. בהקשר זה אין ספק כי הצעת מחיר נמוך מזה שהתבקש במכרז עשויה להתברר כפגם מהותי, וכבר נקבע כי העמדת ערבות גבוהה מן הנדרש - כפי שעשתה המערערת - עלולה להוביל לפסילת ההצעה (עע"מ 8610/03 אמנון מסילות נ' המועצה המקומית מגאר, פ"ד נח(6) 755, 765 (2004)).

5.        בכל הנוגע למאזן הנוחות, זה אינו נוטה לטובת המערערת. אף שהיא מספקת כיום את השירותים, חוזה ההתקשרות עמה קרב לקיצו ואין לה זכות קנויה להמשיך ולספקם. על כן, אין ממש בטענתה כי הפסקת ההתקשרות עמה תסב לה נזק בלתי הפיך (בר"ם 5227/06 איבריקה משאבי אנוש בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, בפסקה 9 (טרם פורסם, 27.6.06); עע"מ 2690/06 מ.ת.א.ר. מחשוב תכנון וארגון בע"מ נ' עיריית אשדוד, בפסקה 14 (טרם פורסם, 25.2.06)). לא אחת ציין בית משפט זה כי הנזק הנגרם בשל זכייתו של אחר במכרז לאספקת ציוד או שירות, אשר בדיעבד התבררה כפסולה, הוא בר פיצוי וממילא אינו בלתי הפיך (בש"ם 2236/01 קטימורה בע"מ נ' רשות השידור (לא פורסם, 4.4.01); עע"מ 5265/04 א.י.ל סלע (1991) בע"מ נ' חברת נתיבי איילון בע"מ בפסקה 6 (טרם פורסם, 24.6.04)). זאת, הואיל ובמכרז שכזה "עדיין ניתן יהיה 'להפקיע' את ההתקשרות עם הקבלן החדש ולהורות שהמבקשת היא שתספק את השירות. ניתן גם לפסוק פיצוי כספי בגין נזקיה של המבקשת, ככל שיוכחו, ביחס לתקופת הביניים שעד להכרעה בעתירה העיקרית" (בר"ם 2233/06 מפעת 1695 (1987) בע"מ נ' מועצה מקומית פרדסיה בפסקה 11 (טרם פורסם, 20.3.06); וראו גם: בר"ם 9760/06 רחמני ששון (אפיק) 1991 בע"מ נ' מדינת ישראל, בפסקה 12 (טרם פורסם, 27.11.06); עע"מ 8162/07 חברת הארכיברים בע"מ נ' מדינת ישראל בפסקה 4 (טרם פורסם, 4.11.07)).

           נוכח האמור, הבקשה נדחית.

           המערערת תישא בהוצאות בהליך זה בסכום של 5,000 ש"ח לכל אחת מהמשיבות.

           ניתנה היום, י"ג באלול  התש"ע (23.08.2010).

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: